פריאל ואח' נ' מפעלי שער הנגב אחזקות אגש"ח בע"מ ואח'

החלטה

1.בקשה לביטול צו עיקול זמני שהוטל על כספי המשיבות עד לסך של 1,115,000 ₪.

החלטה זו ניתנת בעקבות צו במעמד צד אחד שניתן על ידי, לאחר שנתקבלה באופן חלקי בקשת המבקש 1 (להלן: "המבקש") והחברה שבבעלותו, המבקשת 2, להטלת העיקול, ולאחר הגשת בקשת המשיבות לביטולו ודיון שהתקיים בעניין בפני, במסגרתו נחקרו המבקש, מר רפי פריאל, והמצהיר מטעם המשיבות, מר יאיר הררי, והצדדים סיכמו טענותיהם.

ברקע הבקשה תובענה כספית על סך של 1,486,269 ₪, שעניינה בתביעה לתשלום שכר פועלו של המבקש מכח הסכם תמריצים שנכרת בין הצדדים, בגין הישגים כספיים נטענים, המזכים את המבקש באחוזים מן הזכויות המושגות.

המשיבות הינן למעשה תשלובת מפעלים, בבעלותם ובשליטתם של 11 קיבוצים באזור "עוטף עזה", אשר שכרו מזה שנים את שירותי המבקש, יחד עם אחרים, למטרת ניהול התשלובת, זאת לנוכח היקלעותה למשבר כלכלי, כאשר אופן הפעולה כלל התנהלות לשם מכירת נכסים ופעילות לכיסוי חובות והיעד הסופי – חיסול פעילות התשלובת לאחר מימוש הנכסים.

בראשית ההתקשרות בין הצדדים הועסק המבקש בשירות המשיבות כעובד שכיר, ואולם, לאחר שמוצה חלק נכבד מהאפשרות למימוש נכסי המשיבות ולפיכך לא התאפשר להן עוד לשלם שכר קבוע למבקש, נחתם בין הצדדים ביום 1.6.05 הסכם תמריצים לפיו הואיל ועקב מצבן הקשה של המשיבות ויתרו המנהלים על שכרם השנתי, הרי שיתוגמלו בגין רווחים שיחולקו בין חברי/בעלי התאגידים, ובלשון ההסכם:

"הואיל והמנהלים משמשים בתאגידים ו/או חלקם; רפי פריאל משמש כמנכ"ל, ישראל מידן מנהל תפעול ועובד חקלאי מנהל הכספים

והואיל ועקב מצבם הכלכלי של התאגידים ויתרו המנהלים על שכר שנתי בסכום כולל (עלות מעביד) של כ-240 אלפי ₪;

והואיל והתאגידים מבקשים לתגמל את המנהלים בגין רווחים שיחולקו על ידי התאגידים לחברי התאגידים;

....

בכל מקרה בו יחלקו התאגידים לחברי התאגידים, תקבולים מכספים שיועברו לבעלים ו/או לחברים מיתרת הכספים שיוותרו ממכירת זכויות במקרקעין ו/או כל זכות אחרת, מתחייבים התאגידים לשלם למנהלים מענק בסכומים ובמועדים כמפורט בנספח א' לחוזה זה."

להסכם מצורפת טבלת תמריצים המפרטת אחוז מדורג של התמריץ בהתאם לסכומי הרווחים.

ההסכם נכרת לתקופה של 5 שנים, עד ליום 31.5.10, והוארך לשנתיים נוספות באותם תנאים, עפ"י החלטת ועד ההנהלה של האגודה המרכזית (המשיבה 1).

2.המבקשים עותרים במסגרת התובענה לסעדים של תגמול כאמור במספר רכיבים:

הוצאות עודפות - הוצאות שאינן מותרות בניכוי או שהן מעבר למגבלת התקרה המותרת בניכוי. כנטען, הצליח המבקש (עם המנהל הנוסף) לגרום לכך שההוצאות העודפות, בסך של כ- 2,179,266 ₪, יועברו לבעלי המשיבות, הקיבוצים, ויוכרו להם לצרכי מס באופן שהדבר יחסוך להם מיסוי בסכום זה. בעקבות פעולה זו, אישר ועד ההנהלה במשיבות, בהחלטתו מיום 21.9.08, כי אמנם מגיע למבקש בונוס בהתאם להסכם התמריצים בסך של 130,756 ₪, והדבר אף נרשם בספרים.

מכסות המים- המדובר במהלן נטען שיזם והפעיל המבקש אשר הביא לכך שלנוכח שינוי שהוחל ע"י המדינה באופן אספקת המים מחברת מקורות יתאפשר לקיבוצים, הבעלים של התשלובת, לקבל לידיהם את הרווחים המהווים הפרש בין מחיר רכישת המים לבין מחיר המכירה (חלק מההפרש כדמי ניהול וחלק נצבר לקרן שמורה לביצוע עבודות תשתית בתחום המים והביוב). מאחר והשינוי כלל תנאי לקיומו של ספק אחד בלבד, הביא המהלך לגיבוש הסכם בין האגודה המרכזית במשיבות לבין החברה לפיתוח שער הנגב לפיו תהיה החברה לפיתוח ספק המים היחיד והיא תשלם לאגודה המרכזית חלק מדמי הניהול שתגבה ובאשר לקרן השמורה, היא תשמש את תשתיות הקיבוצים. לעמדת המבקשים, מאחר ולא התאפשר כי המשיבות תקצנה את זכויותיהן לקיבוצים, עלה הרעיון להרחיב את מעגל הנהנים, באופן שבעלי המשיבות, הקיבוצים, יזכו בהטבה הכספית תוצאת השינוי בהסדר המים.

להערכת שווי התגמול, הנגזר משווי הזכות הכספית, מציגים המבקשים את חוות דעתו של חשב התשלובת לפיה המדובר ברווח בסכום כולל של 9,955,000 ₪.

מגרש המראות – המבקשים טוענים כי במועד הקובע לפי ההסכם נמכר נכס מקרקעין בסך של 450,000 ₪, ואשר תגמול בגין מימוש נכס זה לא שולם.

חלוקת חשמל – לטענת המבקשים המדובר במו"מ מתקדם שהתנהל בין התשלובת לבין חברת קרוסן/נובר למכירת חלקה של התשלובת בחלוקת החשמל, כאשר תנאי העסקה סוכמו והעסקה היתה מוכנה לצאת אל הפועל. אלא, שהמשיבות פעלו בחוסר תום לב וסיכלו את החוזה באופן שלא איפשר השתכללות העסקה. המבקשים מפנים להערכת חשב המשיבות לפיה המדובר בהסתברות של 75% ליציאת העסקה אל הפועל. לצרכי אגרה הועמד רכיב תביעה זה על סך של 371,269 ₪.

יצוין, כי בגין רכיב זה לא ניתן סעד העיקול במעמד צד אחד.